ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
גלבוע טייר סנטר

כנס דיווחי מחקרים בגידולי פלחה קיץ

17/01/2016

כנס דיווחי מחקרים בגידולי פלחה קיץ התקיים ביום רביעי, 13 בינואר 2016, באולם הכנסים שבמשרד החקלאות בבית דגן.

אורי נעמתי, מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, ברך את הנוכחים ואמר כי בניגוד לשוק הירקות לתעשייה או החיטה, בגידולי פלחה קיץ, לחקלאים אין נגישות לשיווק התוצרת החקלאית, דבר המביא לעליות וירידות חדות של מחירים וחוסר יציבות של ענפי הגידול.

בהמשך דבריו, דיבר נעמתי על חדשנות בתחומי המחקר ואמר: "אני עדיין מחפש מחקר פורץ דרך וייחודי. ארגון הפלחה תומך במחקרים ולקראת פרסום קול קורא להגשת מחקרים, נקיים דיונים ויתכן שננסה לעודד מחקרים בתחום החדשנות".

 

פרוטוקול לגידול שומשום

הדיווח הראשון בכנס היה של ד"ר צבי פלג, מן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שהציג תוצאות מחקר העוסק בגידול שומשום. רוב השומשום מיובא לישראל מארצות כמו אתיופיה וארצות הברית. בארץ גדלים כמה עשרות דונמים בודדים של שומשום. במחקר ביצעו פלג ועמיתיו מניפולציות על צמחי שומשום במטרה לאבחן את הפרוטוטייפ האופטימלי המתאים לגידול מסחרי בארץ. "אנחנו מדברים על פרויקט במצב התחלתי", אמר פלג, "זה לבנות תשתית כמעט מאפס, לבנות פרוטוקולים לעיבוד קרקע, עיבודים, משטר השקיה וריסוסים".

 

הדברת כשות השדה

הדובר השני היה ד"ר יעקב גולדווסר, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שהציג מחקר העוסק בהדברת כשות בגידולי שדה באמצעות קוטלי עשבים מעכבי חלוקת תאים. היפותזת המחקר גרסה כי השלב המתאים ביותר להדברת כשות השדות הוא השלב לאחר נביטת הזרע ולפני התחברות הנבט לצמח הפונדקאי, וכי תכשירים מעכבי חלוקת תאים, שיינתנו בשכבת הקרקע שממנה נובטת כשות השדה, ויופעלו על ידי הגשמים של סוף החורף או השקיה באביב, ידבירו את הטפיל באופן יעיל וסלקטיבי. חומר ההדברה בו השתמשו בניסוי הוא קוראל, חומר מורשה בארצות הברית, שיובא לארץ למטרת ניסיונות.

בסיכום הניסויים שנערכו בעציצי מעבדה ובניסויי שדה ברבדים נמצא כי קורל יעיל בקטילת כשות, שאמנם מציצה, אך לא מצליחה להתפתח. ברם, בגידולים כמו חימצה, נצפתה פגיעה קלה של קוראל, ללא השפעה מובהקת על הגידול.

בשלב השאלות נשמעה הערה מן הקהל: "חקלאים לא אוהבים את היישום של גרגרים", אמר הדובר, "אני מציע להיצמד לחומר בו משתמשים כיום ולהקפיד על העיתוי, כי הוא קריטי".

 

 

 

בחינת מוטנטים בחימצה

המרצה הבא היה ד"ר מולי גלילי, ממנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, שהמחקר שלו עסק בבחינת מוטנטים של חימצה עמידים לקוטלי עשבים מקבוצת האימידזולינונים. מטרת הניסוי היתה למצוא מוטנט חימצה עמיד למעכבי ALS לגידול מסחרי.

הקדמת זריעת החימצה לחודש דצמבר חושפת את הגידול להידבקות בעלקת חרוקה ועלקת מצרית חורפית, אמר גלילי והוסיף כי כיום, העלקת אינה בעיה אקוטית בחימצה, אבל החוקרים מתכוננים לקראת היום שבו היא כן תהווה בעיה.

 

ממשק שורות וחמניות כמזון משומר

דודי שמש משה"מ הציג מחקר שמטרתו לבחון אפשרות להעלאת ייבול באמצעות שינוי ממשק מרווחי שורות. הרצאה נוספת שנתן שמש בכנס עסקה בחמניות כמזון משומר לרפת. הניסוי נערך בחוות עכו.

התחמיץ הוזנח בשנים האחרונות, אמר שמש, אבל לאחרונה רואים התאוששות והתגייסות לקידום הנושא. "אנחנו לא רוצים יבוא של תחמיצים מארצות אחרות, שיכולים להביא לארץ מזיקים ומחלות. אנחנו רוצים שכל התחמיץ לרפת הישראלית יהיה תוצרת כחול-לבן", אמר.

 

ריקבון הקרקפת

אור רם משה"מ הציג מחקר שעסק בהדברת ריקבון הקרקפת בגד"ש העמק. ריקבון הקרקפת נגרם על פטרייה שחודרת לצמח דרך חתך או פגיעה אחרת. ניסויים שערך פרופסור שטיינברג בשנות התשעים העלו כי קיים מתאם גבוה ומובהק בין נגיעות הליוטיס בקרקפת לבין פגיעה מריקבון באותה קרקפת.

בנושא זה הדעות חלוקות, אמר רם, והוסיף: "שי כיתאין ז"ל אמר שיש לטפל, עוזי נפתליהו אומר שלא לטפל בריקבון וכי חרקים מועילים יעשו בהמשך את העבודה". בסיום ההרצאה הוצגו נתונים של עלות הטיפול מול תועלת כלכלית.  עלות הטיפול בתכשיר אמפליגו, למשל, היא 20-18 שקל לדונם. עלות טיפול בסוויץ היא 45-40 שקל לדונם. עלות יישום אווירי היא כ-12 שקל לדונם. יבול חמניות ממוצע נע בין 280-200 ק"ג לדונם. מחיר קילו חמניות הוא שישה-שבעה שקלים. כלומר, טיפול באמפליגו "עולה" 4.2 עד 5.3 ק"ג חמניות. טיפול בסוויץ "עולה"  7.4 עד 9.5 ק"ג חמניות. (בתנאי ניסוי זה, העלות המשוערת של הנזק מריקבון הקרקפת היתה 164-131 שקל לדונם, נגיעות/אובדן של 7.8% מהיבול בביקורת).

"אני לא אוהב את חישובי העלות הכספית",  הדגיש אור רם, אך החקלאים בקהל ידעו להעריך את המחווה.

 

עלקת בחמניות

עוז בן דוד, מנהל מו"פ מושבי הנגב, הציג עבודה שעשה במסגרת לימודיו לתואר שני והקדיש אותה לד"ר שייקה קלייפלד, מורו ורבו. הניסוי נערך בשדה תימן ט', בשדה בעל רמת אילוח גבוהה. מטרת הניסוי היתה פיתוח פרוטוקול הדברה לעלקת בחמניות. מטרות המשנה הן אופטימיזציה של יישום קדרה בחמניות, השוואה של מועדי יישום ומינונים וכן בחינת פרוטוקול הדברה, השפעתו על זני החמניות השונים בעלי עמידות לעלקת החמניות ותרומת הזנים העמידים להדברה משולבת.

תוצאות הניסוי הראו כי לא נמצאו השפעות גומלין בין הזנים והטיפולים הכימיים. טיפולי ההדברה לא השפיעו על היבול ולא פגעו בזרעי החמניות, כמו כן, לא היתה להם השפעה על פרמטרים שונים כמו משקל אלף, אורך הזרעון ואחוז הזרעונים מסוג א' של הזנים השונים. המסקנה מן המחקר היתה, כי ניתן לגדל חמניות בשדות מאולחים בעלקת החמנית. על מנת לשמר את יכולת ההדברה לזמן ארוך ככל האפשר יש לשלב את ההדברה הכימית עם העמידות הגנטית של זני החמניות.

 

מבחנים בחימצה וחמניות

הדובר הבא היה יגאל פלש, משה"מ לשעבר, שגם הנחה את הכנס. פלש הציג מבחני זנים בחמניות וחימצה. השנה נזרעו שלושה מבחנים בחימצה, דיווח פלש והוסיף, כי מתוכננת זריעת מבחן נוסף, כך שיהיו ארבעה מבחנים עם זנים חדשים.

בנוגע לחמניות, מטרת מבחני הזנים הינה לבחון את כושר ההנבה והאיכות של קווי טיפוח חדשים באזורי הארץ השונים, ולהשוות אותם לזנים המקובלים מסחרית. נבחנת רגישות הזנים להיטפלות עלקת, רגישות למחלות שונות, נטייה לרביצה וגובה הקמה, איכות הזרעונים (רוחב כתפיים, אורך הזרעון ומשקל אלף). כמו כן, נבדק אחוז ההצצה.

 

מזה כמה שנים מטופחים זנים חדשים על בסיס של מכלואים שלחלקם עמידות בינונית עד גבוהה לעלקת החמנית. מבחינה מסחרית קיימת דרישת שוק לזרעונים ארוכים והשאיפה היא להגיע לזרעונים באורך של-25 מ"מ ויותר על מנת לשרוד בשוק החמניות העולמי. מטרה זו עדיין לא הושגה, וגם השאלה עד כמה קריטי אורך זרעון לשמירת השוק הספרדי – עדיין לא הוכרעה וראוי לתת עליה את הדעת.

 

 

 

 

 

 

 

עשבים על שלוחות הטפטוף


אחרון הדוברים בכנס היה אריה בוסק, ממגדלי דרום יהודה ונשיא האגודה המדעית לגידולי שדה וירקות, שהציג מחקר העוסק בהדברת עשבים על שלוחות טפטוף באבטיח. בחלקות רבות נמצא שפריצת העשבים נעשית על שלוחות הטפטוף ונדרש פתרון לתופעה. בניסוי, שחזר על עצמו פעמיים (חלקה אחת הושמטה), נבדק מספר העשבים לאורך 600 מטר שלוחת טפטוף.

נמצא כי בריסוס על שלוחת הטפטוף המבוצע לפני פריצת שריגי האבטיח, כמות החומר הינה 25% בלבד מהכמות המיושמת לשטח מלא. מניסוי זה ניתן ללמוד שאפשר להשיג הדברה מלאה של עשבים על שלוחות הטפטוף באבטיח לגרעינים. גם בעבר נמצא ששיטה זו יעילה  להדברת עשבים.

"צעד קטן קדימה", סיכם אריה בוסק את תוצאות הניסוי שערך, ובכך סיכם את כל שנאמר ודווח בכנס.

את סיכום מבחן הזנים בחמניות ניתן לקרוא בגיליון ניר ותלם מספר 64, שיופץ למנויים בלבד בחודש בפברואר 2016.

 

על הניסויים הנוספים עליהם דווח בכנס ניתן יהיה לקרוא בגיליונות הבאים של ניר ותלם.

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד