ארגון עובדי הפלחה
ניר ותלם 3
מחירון דיגיטלי
גלבוע טייר סנטר

לזכרו של שייקה קלייפלד

ביום שלישי, 13 במאי 2015, התקיים במכון וולקני יום עיון בנושא יישום תכשירי הדברה בהגמעה. ד"ר שייקה קלייפלד, שהיה אמור להשתתף בכנס ולהרצות, נפטר בפתאומיות שבוע בדיוק לפני הכנס. בן 81 במותו. חנן אייזנברג, תלמידו ושותפו לדרך, נשא דברים לזכרו ביום העיון.
14/05/2015


שייקה קלייפלד 2015-1934

 

לפני שבוע בדיוק הלך לעולמו ד"ר שייקה קלייפלד והשאיר אותנו, את המשפחה ואת החברים המומים ופעורי פה.

אמנם לא התכחשנו לגילו המופלג, כבר ידענו שאינו ילד, אך עם זאת, חיוניותו של שייקה עד ימיו האחרונים, מעורבותו במעשה החקלאי, נוכחותו בשדותינו, ובעיקר הסמכותיות שהפגין לא התירו לנו לרגע להאמין כי יום אחד שייקה לא יהיה עוד עמנו. הרי רק לפני שבועיים החלטנו יחד כיצד לטפל בחמניות במושבי הנגב, וקבענו להתכנס שוב ולהחליט לגבי המשך הטיפול, ובשבוע הבא ניפגש, והכיסא יהיה ריק, ויישאר ריק לעד. ברור לנו כי נפל דבר, תם עידן, ומהיום לא ניתן יותר לקבל עצה טובה מזקן השבט למוד הניסיון ובעל הידע. מהיום האחריות עלינו בלבד, עם הכלים והצידה בה שייקה צייד אותנו.

היום היה אמור להיות יום חגו של שייקה. שבוע לפני יום הולדתו ה-81, סמלי, ועצוב במידה שקשה לתאר, שבכנס המעלה על סדר היום הציבורי את נושא הכמיגציה בגידולים חקלאיים, נושאים אנו דברים לזכרו. עומד אני ונושא דברים לזכרו, וכמו תמיד מחפש את מבטו על מנת לקבל אישור לדברי.

נושא הכמיגציה היה בראש מעייניו כבר שנים רבות, ובאופן טבעי, היה יעד מועדף לפיתוח משותף ופורץ דרך עם חברת נטפים. במסגרת זאת, הוא פיתח שיטות לכמיגציה במגוון רחב של גידולים הכוללים עגבניות, אבטיח מללי, גזר, שום, בצל, בטטות, שעועית, חמניות, אגוזי אדמה, פפריקה אורז וקקיון, במסגרת למעלה ממאה ניסויי שדה שהוכיחו את יעילות השיטה. גולת הכותרת בעבודותיו האחרונות, שמילאה את ליבו גאווה גדולה, היתה ההצלחה בהדברת עלקת באמצעות כמיגציה בעגבניות ובחמנית. ביום שני האחרון סיירנו בחלקות העגבניות באזור בית שאן, מעוז העלקת, והתרשמנו מהצלחת הטיפולים. אין ספק, ששייקה היה מתמוגג מניקיונן של החלקות והיום היה מספר על כך בסיפוק רב, ואף מראה תמונה או שתיים.

שייקה היה מנהיג שהשאיר אחריו מורשת בתחום אהבת האדמה והדברת העשבים. הוא ידע להגדיר כל עשב, לסווג למשפחות ולמינים, ואף לציין מאפיינים שיעזרו בזיהוי כפי שלימדו אותו מוריו כשלמד חקלאות. בצניעות, אך בתחושת שליחות, חינך שייקה תלמידים רבים, חקלאים ומדריכים, להתנהגות חקלאית נכונה. לשמחתי, גם אני גדלתי בבית מדרשו. הוא לא חסך ביקורת כשנדרש לכך, העיקר למען המטרה – הקניית ערכי הדברת עשבים וחקלאות יעילה ונכונה. מורשתו כוללת בראש ובראשונה חתירה לפתרון אותו ניתן יהיה ליישם במעשה החקלאי, תכנון קפדני של כל פעולה בשדה או במעבדה, ודייקנות ללא פשרות בביצוע, וכמובן, דיווח שנשלח מיד בסיום הניסויים. הוא ניחן בידע רב ומעמיק בתחום מדע העשבים והדברת העשבים וכישרון רב בכתיבה. ייחודו היה ביכולתו לראות את השדה החקלאי בפרספקטיבה רחבה ולהקיש ממנה לגבי הבעיה הספציפית עמה התמודד. יכולות אלו נדירות כיום, ולצערנו, מבטאות נכונה את האמרה "דור הולך ונעלם".

שייקה ביצע את עבודת הגמר בנושא בחינת תכשירים להדברה ברירנית של עשבים שוטים באגוזי אדמה, ובשנת 1974 סיים את עבודת הדוקטורט בנושא בירור מנגנון הבררנות של חיטה לטרבוטרין. לאחר הגעתו לנווה יער ועבודה משותפת עם מנשה הורוביץ ז"ל, ניהל שייקה את המחלקה לחקר עשבים עד צאתו לגמלאות. הוא כיהן כנשיא האגודה הישראלית למדעי העשבים הרעים, היה חבר בוועדות מקצועיות, ועדות שיפוט, בוועדה לרישוי תכשירי הדברה ועוד. הוא היה חבר באגודות מדעיות בין-לאומיות, שותף לארגון כנסים והוזמן להציג את עבודותיו במסגרת כנסים בחו"ל. שייקה פרסם את עבודותיו בעיתונות הישראלית והבין-לאומית. היתה לשייקה יכולת כתיבה נפלאה. אם יכול היה לציין איזו כתיבה הסבה לו את ההנאה הרבה ביותר לבטח היה מציין את עשרות המאמרים שכתב לחקלאי ישראל בביטאון האגודה הישראלית למדעי העשבי הרעים "עלי עשב", "ניר ותלם", "גן שדה ומשק" ועוד. 

בלכתו השאיר שייקה חלל, מלא בשאלות שעדיין אין להן פתרון. היו לו עוד תכניות רבות, להרחיב את טווח הגידולים בהם ניתן לבצע כמיגציה, לשלב תיחוח, לבחון תכשיר זה או אחר, להביא תכשירים מחו"ל שטרם נבחנו בישראל ובעיקר להרחיב את הפעילות בנושא הכמיגציה לתכשירים קוטלי מחלות, נמטודות ומזיקי קרקע.

היתה לי זכות גדולה ועונג לעבוד במחיצתו של שייקה במשך 20 שנים, ללמוד, להפנים ולקבל הכשרה מאיש וחוקר ענק. רבי נחמן מברסלב כתב בשירו "דע לך, שכל עשב ועשב, יש לו שירה מיוחדת משלו". את שירת העשבים לא נפסיק. אנו נמשיך לקיים את מורשתו של שייקה ולא נשכח כי השאלות עולות מהמעשה החקלאי והידע שמתקבל במחקר חייב לחזור לשדה לרווחת החקלאים.

שייקה השאיר אחריו מורשת משפחתית ענפה. את ריה היקרה, שלושה בנים, תשעה נכדים ונינה, שהביאה לו לאחרונה שמחה רבה. את אהבתו ומסירותו הרבה למשפחה היטיב לבטא בנו, עידן, בדברים שנשא לזכרו בעת מסע ההלוויה.

חנן אייזנברג, מנהל היחידה לחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער.

 

 

 

הספד שכתב והקריא עידן, בנו של שייקה קלייפלד.

שייקה נולד לפני 81 שנים פחות שבועיים, במקווה ישראל, שם עבד אביו כמנהל גן הירק ואמו כפועלת. המסורת המשפחתית מספרת כי שייקה נולד ברפת של מקווה, עובדה שמעולם לא הוכחשה על ידו.

המשפחה עברה למושב נטעים, שם גדל שייקה, למד ועבד בשדה עם אחיו, אביו ואמו.

מיום הולדתו היה שייקה מחובר לעבודה בשדה. העבודה הפיסית, ההתמודדות עם מזיקים ועשבים, הסיפוק מהצמיחה ומהטבע הנותן את תוצרתו היו אהבתו, עיסוקו, מקצועו וגם תחביבו - עד ליומו האחרון.

בגיל 16 עברה המשפחה לתל אביב, אבל שייקה החליט להישאר קרוב לחקלאות והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית הספר בית ירח שבעמק הירדן.

עם סיום לימודיו התגייס לנח"ל ומצא דרכו לגרעין שהצטרף לקיבוץ אייל, שם פגש את אשתו – ריה, מגרעין הצופים מתל אביב, עמה הקים משפחה מפוארת. יכולותיו הרבות של שייקה ככותב, צייר, שחקן, במאי, זמר ורקדן באו לידי ביטוי באירועי התרבות של הקיבוץ אז, ובמשך שישים השנים שלאחר מכן בכל מפגש חברתי ומשפחתי.

קצת לאחר הולדתו של עפר, בנו הבכור, עזבו שייקה וריה את קיבוץ אייל ולאחר תקופה כמדריך בכפר הנוער בחדרה, החליט שייקה להתחבר מחדש לחקלאות ולהתחיל במסלול של בחינות בגרות, תואר ראשון ותואר שני בפקולטה לחקלאות בירושלים ובהמשך ברחובות.

בשנת 1964 עברה המשפחה לטבעון, ושייקה הצטרף למחלקה לחקר עשבים בנווה יער. הוא סיים את עבודת הדוקטורט בגיל 40, ושימש כמנהל המחלקה עד יציאתו לגמלאות, בגיל 65.

לאחר פרישתו המשיך שייקה לעסוק בייעוצים, חוות דעת, הוראה באקדמיה וכמובן יציאה מדי שבוע לניסיונות בשדה.

יהיה זכרו של שייקה ברוך.

 

  שייקה בתמונות
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד