ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
נושא לדיון - יולי 2005

 

ישנם נושאים שיש לחזור עליהם מדי פעם, וכמו קאטו הזקן, לחזור ולחזור, בבחינת "ושננתם לבניך ודברת בם". לעיתים, המבוגרים, זכרונם בוגד בהם ולעיתים, הצעירים, עדיין לא יודעים – והפעם אעסוק בדברים אלה.

 

תשלומים ובטחונות בירקות לתעשייה

זהו נושא כאוב, שאנו מתמודדים עמו למעלה מעשור ולא בהצלחה. מדי שנה נכנסים לעונה ומתחילים לזרוע או לשתול, לפני שיש הסכמים חתומים בין ארגוני המגדלים והמפעלים, וכמובן שאין חוזה חתום ומחייב בין המגדל למפעל. לפעמים הבעיה היא במחיר, ולפעמים הבעיה היא בתנאי התשלום, וברוב המקרים, הבעיה היא בבטחונות (לא בכל המפעלים).

בשנה האחרונה, הבעיה התמקדה בתירס: הוסכם הסכם בין ארגוני המגדלים והמפעלים, על הפרטים ועל השינויים בחוזה התירס, אך כל צד הבין אחרת את ההסכם. ובינתיים, התירס נזרע וחלקו(נכון למועד זה) נקצר. התירס במפעלים וגם הכסף אצלם. ועדיין, חילוקי הדעות בעינם.

יש לפתור את הפלונטר. אני לא יודע איך תיפתר הבעיה. אני יודע ש"הצדק" איתנו, אבל עם צדק לא הולכים למכולת. הדברים צריכים להיסגר לפני העונה !

בעיה דומה הוא נושא התשלומים. חלק מהמפעלים אינם יכולים לשלם במועד עליו חתמו עם המגדלים, והם מחפשים הלוואה לממן את תשלומי המגדלים, עד שהסחורה תימכר. הבנקים לא מעמידים הלוואות ללא בטחונות וגם לא גופים רציניים אחרים. אז למי פונים? לארגוני הקניות של הקיבוצים, אשר קיבוציהם מגדלים תירס ועגבניות. אבל גם ארגוני הקניות לא "פריירים" ורוצים ערבויות, אז למי פונים? למשקים הספציפיים שגידלו את התירס והעגבניות, שיערבו עבור ההלוואה. ובמקרה של כשל (כמו קלאב מרקט) אפקט הדומינו פועל. הבנתם את זה ?!

במשא ומתן יש לדרוש ערבויות ובטחונות טובים, ואם לא מקבלים – לא זורעים ולא שותלים !!

 

גניבות עליך ישראל

השנה נכשלתי "בגדול" . קודמי, יוסי דרור, הקפיד לפני כל עונת אסיף, לעורר ולהזהיר, מעל דפי העיתון, את כולנו – מפני החמדנים המסתובבים בשדותינו ולוטשים את עינם ושמים בכפם את יבולינו, ואף אני, אשתקד, באפריל 2004, כתבתי בנדון. השנה שכחתי ואני מצטער. כנראה הגנבים שמו לב שהחקלאים לא הוזהרו והרגישו חפשיים להרים מכל הבא ליד: מציוד השקייה ועד אמבטיות חומוס וחיטה. יש להיות עירניים, ולהחזיר לחצר המשק, בסוף היום, את האמבטיות המלאות. אסור להתפתות לסוחרים "נחמדים" שרוצים את טובתנו ואת כספנו, ולא להאמין לכל נוכל.

אפשר למנות 10 דיברות בנושא זה. נא לרפרף בעיתונים משנים עברו.

 

איכות ואיכות ואיכות . . .

רוב התוצרת אותה אנו מגדלים הינה 'COMODITIES'  ונמכרת בתפזורת , כלומר, לכאורה ניתן בשוליים לזייף ולנסות למהול סחורה פחות טובה באחוז קטן, עם הסחורה הטובה ולקבל את התמורה המלאה, כאילו כל הסחורה טובה. זוהי "חכמה" ישנה מימי קדם.

בעולמנו המתקדם, בו מדדי איכות הם גורם משמעותי ועבורו מוכנים הקונים לשלם, החכמות האלו חייבות להפסק. יש להשקיע מאמצים וכסף, ע"מ לייצר מוצר איכותי במאה אחוז, ולבדל אותו ממוצר נחות. עם הזמן, יש להניח, התמורה עבור המוצר האיכותי תעלה, ועבור המוצר הנחות – תרד והפער ביניהם יגדל וזה נכון לגבי כל הגידולים.

יש להקפיד לגדל וליצר מוצרים עם איכות מעולה. בידינו הדבר לעשותו! דוגמא: היתה בעיה של גלוטן אינדקס נמוך במשקי הדרום, ואחרי הרבה הערות, השנה הם התגברו על הבעיה, אך לצערנו, משקים בנגב, שחשבו שהם "מחוסנים" וקצת זלזלו – נפגעו. ההפרש בדולרים הינו כ- 30 $ לטון. וכל אחד יעשה את החשבון כמה זה לדונם לפי היבול שלו.

 

 

                                                                                                גרשון שליסל

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד