ארגון עובדי הפלחה
ניר ותלם 3
מחירון דיגיטלי
נושא לדיון - אוגוסט 2005

 

בחודש האחרון עבר עם ישראל טלטלה עזה, ואין זה חשוב ומשנה מה עמדתו הפוליטית של כל אחד מאתנו. כולנו מרגישים את גודל הימים ואי אפשר לעבור לסדר היום הרגיל שלנו, בלי התייחסות לאירועים אלה, ולו לפחות מההיבטים הקשורים לנו, כחקלאים, עובדי אדמה, שמעבר לפרנסה וללחם שאנו רוצים להפיק מעבודתנו, חשוב לכולנו מה יהיה על מדינתנו.

ברצוני להתייחס לשתי נקודות, ויותר נכון – לפנות מעל דפים אלה לשני הצדדים המעורבים בקונפליקט זה:

 

א.      חקלאי חבל עזה ומשקי חבל עזה (בקיצור – מ.ח.ע.) – המאגדים תחת חסותם את רוב מושבי גוש קטיף, ומעבדים עשרות אלפי דונמים ירקות וגד"ש באזור הנגב – היו ונשארו חברים בארגון עובדי הפלחה. גם המושב השיתופי עצמונה, למרות שאינו חבר בארגון, מקיים קשרים טובים עם ארגוננו ומשתתף בכיסוי עלויות הארגון. עלינו לומר לאותם חברים, בשעה קשה זו, בה נאלצו, תחת החלטות הממשלה והכנסת, לעזוב את נחלתם ולהתחיל את חייהם מחדש במקום אחר: אחינו אתם. נשמח אם תמשיכו למשוך בעול ההתיישבות והחקלאות. אנו נעשה הכל לעזור ולהקל.

 

ב.      ממשלת ישראל – שמתוך ראייה מדינית ופוליטית קיבלה החלטה והעבירה חוק בכנסת, לבצע מהלך היסטורי (לטוב או לרע) ולהתנתק מעזה. לאחר קבלת החוק אכפה הממשלה ביד חזקה (בנחישות וברגישות?!) את החוק, וטוב שכך, כי אלמלא כן, היתה נוצרת אנרכיה.

ארגון עובדי הפלחה נאבק שנים, מתוך ראייה לאומית ממלכתית, לכך שמדינת ישראל תתן תמיכה והגנה לגידולי בעל בפריפריה, ובמיוחד בנגב. אין אנו דואגים אך ורק למספר שקלים לדונם, ע"מ לאזן את ההוצאות, כי הרי לפעמים, אי גידול הינו יותר כלכלי מאשר לגדל ולהפסיד. אנו רואים את השמירה על קרקעות המדינה, מפני פולשים שלא כחוק, לשטחים נרחבים בנגב, כמטרה לאומית ראשונה במעלה. יש הבנה למטרה זו במסדרונות השלטון, אך לצערנו, יישום המודל שכבר הוסכם עליו, מתמהמה עקב חוסר תקציב.        

 

בעקבות נחישות הממשלה לאכוף את החוק במקרה של גוש קטיף, נוצרה הזדמנות מוסרית, מהדרגה הראשונה, ולדעתי, עם קונצנזוס רחב, לאכוף את החוקים הקשורים בבניה, התיישבות, מימוש בעלות ועוד, בנחישות ואף ברגישות מול אותם פולשים. היום כולנו בטוחים, שצה"ל והמשטרה – תחת הוראות מתאימות – יכולים לבצע זאת.

שחרור קרקעות הלאום, הסדרת רישומם, החכרתם לפי כללים ברורים – זוהי מטרה לאומית ראשונה במעלה, ואני קורא לממשלת ישראל לממש זאת. ועם עוד תמיכה קטנה לדונם, לזורעים בצנעה, נוכל כולנו לקצור ברינה.

  

                                                                                                גרשון שליסל

                                                                                                    מנכ"ל

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד