ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
נושא לדיון - מרץ 2006

בצורת

לצערנו, זו השנה השלישית בה "הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו..." - מוקדם מאד, וחודש מרץ שחון מאד. כמות הגשמים הכללית באזור הנגב, אף היא נמוכה מאד השנה ואף הפיזור לא היה טוב. ובכן, אנו נמצאים בשנת בצורת, בעיקר בנגב המזרחי והדרומי, ובעמק בית שאן. באם יבואו בשבועות הקרובים ימים חמים במיוחד, אז גם איכות הגרעינים שישנם תפגע והבצורת תקיף אזורים נוספים.

רוב היוגבים מכירים את החוק המסדיר את נושא פיצויי הבצורת, אך תמיד כדאי להתרענן.

הארץ מחולקת למספר אזורי גידול:

"אזור מוגבל" - דרומית לקו הבצורת הדרומי ב- עד נזק הבצורת שנגרם בו, לא ישולמו פיצויים.

"אזור הנגב" - בין קו הבצורת הדרומי לקו הבצורת הצפוני - משולמים 100% פיצויים.

"אזור נפגע" - צפונית ל"אזור הנגב" הפיצויים חלקיים.

מגדל שנפגע מהבצורת, צריך להודיע למס רכוש, ויש לשלוח העתק של הפנייה לארגון עובדי הפלחה.

קבלת פיצויי בצורת מותנית בהכרזה רשמית על בצורת, והיא נקבעת ע"י ועדה ממשלתית, הקרוייה "ועדת בצורת", וזאת לאחר סיור באזורים הנפגעים במהלך חודשים אפריל ומאי.

אנשי ארגון עובדי הפלחה, ביחד עם נציג מס רכוש ואנשי משרד החקלאות, ערכו ועורכים סיורים מקדימים באזורים השונים, ע"מ ללמוד את חומרת המצב. 

קציר החיטים

במעבר חד, נתייחס לקציר החיטים הממשמש ובא.

למרות שברור לנו, שסך היבול הכללי יהיה נמוך מאשר בשנה ממוצעת, עלינו להכין את עצמנו לקציר, והשנה בסימן איכות. אין באפשרותנו, בשלב זה להשפיע על כל מרכיבי האיכות של החיטה, אבל על חלקם יש לנו שליטה, כגון: לחות ופסולת, ויש לנו אפשרות וצורך לבדל את החיטה לפי איכויות ולדאוג שחיטה ברמת איכות נמוכה, לא תפגע ברוב החיטה, שהינה, כרגיל, באיכות מעולה. 

חיטה אורגנית

לפי המכרז החדש לאחסון החיטה, על הזכיין לאחסן, עבור המגדלים האורגניים, את החיטה האורגנית, בהתאם לדרישות של החיטה האורגנית. הזכיין מקבל מהמדינה עבור חיטה זו כיסוי להוצאות האחסון.

עדיין לא סיכמנו את הפרטים, לא עם הזכיין ולא עם טחנות הקמח הקונות.אנו תקווה שחלק מהבעיות שהיו נחלתנו בשנים עברו, ייחסכו מאתנו. באמצע אפריל נהיה יותר חכמים ונעדכן את כל המגדלים. 

 

                              * * * * * *

כפי שציינתי בתחילת מאמרי, הסתיו והחורף חלפו במהירות וחודש האביב בפתחנו ואתו חג הפסח.

למועדי ישראל יש שתי פנים: פן של חג טבע  חקלאי, הקשור לעונות השנה, ופן היסטורי-לאומי-דתי, של יציאת מצרים.

ודורשים חז"ל את הפסוקים: 

בדברים פרק ט פס' א': שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה: 

בתהלים פרק סח פס' ז': אֱלֹקים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ-סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה:  

במדרש תנחומא בא סימן יא מקשרים את הפסוקים:

חדש האביב, חודש שהוא כשר לכם, לא חמה ולא גשמים. ומנין שהוא כשר. כתיב כאן, חדש האביב. וכתיב שם, אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהל' סח ז), אין בכושרות אלא חודש שהוא כשר, לא חמה ולא גשמים.  

                                                                  

מתוך מדרש תנחומא זה, אנו מבינים שיציאת מצרים היתה בכוונה בעונת השנה המתאימה, עונת האביב, ולא רק משום שהיא נוחה יותר ליציאה, אלא משום שאביב העם ואביב הארץ – חד הם. שניהם פורחים זה לקראת זה.

ואף אנו, היוגבים, פורחים ומלבלבים בהתאם לצומח בשדה. 

 

                                                 אביב שמח וכשר, 

                                                                גרשון שליסל

                                                                מנכ"ל 
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד