ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
נושא לדיון - יוני 2006

ברכות לשר החקלאות, ח"כ שלום שמחון

 

טרם הזדמן לנו לברך, מעל דפי העיתון שלנו, את שר החקלאות, ח"כ שלום שמחון. ואולי טוב שהתמהמנו, הואיל שכבר כיום, כחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, רואים שינוי גדול, לא רק במהות הקשר שלו עם החקלאים, אלא גם בסגנון.

במסגרת כניסתו המחודשת של השר למשרד החקלאות, נתבקשנו, כמו שאר הארגונים, להציג את עיקרי הבעיות של ארגון עובדי הפלחה.

אני מצרף את עיקרי הדברים שנכתבו במכתבנו לשר, לקראת פגישתנו עמו.

הבטחת המשך גידולי השדה

מגדלי השדה מגדלים גידולי שדה בהיקף של כ1.6- מיליון דונם, לפי הפירוט הבא:

חיטה     - 900,000 ד'

מספוא   - 200,000 ד'

חמניות   - 90,000   ד'

חימצה   - 70,000   ד'

אבטיח לפיצוח  - 100,000 ד'

כותנה    - 130,000 ד'

ירקות לתעשייה - 100,000 ד'

גידולי השדה הם אינטרס מובהק של המדינה ושלנו, והמטרה היא שמירה ואחזקה של קרקעות המדינה ויישוב הפריפריה. לצערנו, חלק ניכר מגידולים אלו, ובאזורי הפריפריה במיוחד, אינם כלכליים בפני עצמם וללא תמיכה קבועה של המדינה, יפסיקו לגדלם. לצורך עמידה בתנאים אלו, נקבעו מנגנונים שונים במהלך השנים:

תמיכה אזורית

החל משנת 1989 ראו כל ממשלות ישראל חשיבות עליונה בעיבוד השטחים הפתוחים ובאחזקת קרקעות המדינה, בעיקר בנגב, ולכן הוענקה תמיכה ממשלתית לגידולי חיטה. התמיכה ניתנת לפי מפתח לאזורי הארץ השונים (הארץ מחולקת ל4- אזורים, מאזור א' ועד ד', כאשר אזור ד' הנו אזור הנגב). המפתח לתמיכה הוא ביחס הפוך למחיר החיטה באותה שנה. חלקות שדה, שמקבלות פיצויי בצורת ממס-רכוש מנועות מלקבל תמיכה.

זה כארבע שנים, שמתנהלים ישיבות ודיונים בין משרד האוצר, משרד החקלאות ובינינו, על-מנת לשפר את המודל הקיים, מתוך מטרה לעבור משיטה נורמטיבית לשיטה על-פי צורך, וכן, מתוך מטרה להרחיב  את התמיכה לכלל שטחי הבעל ולדאוג שיותר שטחים יעובדו ויתוחזקו.

לאחרונה הועלה רעיון חדש, לבנות מודל "ביטוח הכנסה" דרך קנט, בו תשתתף הממשלה באחוז גבוה וקבוע בפרמיה (במתכונת הביטוח הרב-סיכונים במטעים). אנו מנהלים מגעים עם האוצר ועם משרד החקלאות בנושא, מתוך תקווה להפעילו כבר ב2007-

רשת ביטחון לכותנה

היקף גידול הכותנה בארץ הוא בין 100,000 ד' ל200,000- ד'. היקף הגידול מושפע מהמחירים של הכותנה בשוק העולמי. הכותנה היא הגידול העיקרי בחקלאות הצורך מים מושבים (מי קולחין מטוהרים) בהיקף נרחב והמהווה פתרון סביבתי לאותם מים בכל רחבי הארץ. הכותנה היא חלק משרשרת גידולים המחזיקים את השטחים החקלאיים מפני פולשים למיניהם.

מחיר הכותנה לחקלאי תלוי במחירי השוק של הכותנה באותה שנה, והם נעים בין 40 סנט ל80- סנט לליברה. מחיר מתחת ל65- סנט לליברה הנו מחיר הפסד לחקלאי. בעבר פרסה הממשלה רשת בטחון לגידול זה, במתכונת של שקל כנגד שקל. גם בגידול זה מתנהלים מגעים בין האוצר, החקלאות וקנט, כדי לחשב ביטוח הכנסה בתמיכת הממשלה. המטרה היא להפעיל את הביטוח כבר בשנה זו, שנת 2006.

מחיר החיטה והסכמי לינקג'

מחיר גרעיני החיטה מעוגן בהסכמים בין כל המעורבים - חקלאים, סוחרים וטחנות קמח. נושא זה מסוכם ומוסדר על-ידי משרד החקלאות ומשרד התמ"ת.

לאחרונה אנו מאויימים מצד טחנות הקמח, הדורשות לבטל את כל ההסכמים ולאפשר שוק חופשי. מבחינתנו זה איום משמעותי, שכן אין לנו למי למכור חיטה, למעט לטחנות הקמח הישראליות. לכן, ללא רגולציה של הממשלה, אנו נידונים למחירים מאד נמוכים ולחוסר יכולת להמשיך ולהחזיק בשטחים בהיקף הנוכחי.

מיכון חקלאי

בארגון עובדי הפלחה קיים מדור מיכון. הארגון הוא הגוף היחיד בין כל הגופים והארגונים החקלאיים, המקיים מדור כזה. אנו נותנים שירותים לכל ענפי החקלאות, מגידולי שדה וירקות ועד מטעים ורפת. במסגרת מדור זה, יש כמה בעיות:

השקעות במיכון

המיכון החקלאי הינו פרמטר, שלפיו ניתן למדוד את רמת הטכנולוגיה של הענף. להערכתנו, בשנים האחרונות אנו נמצאים בפיגור בתחום זה. אנו מבקשים להרחיב את מגוון הכלים בגידולי השדה והירקות, הזכאים למענק.

החזר בלו על סולר

מדור המיכון בארגון מטפל, עבור כל ענפי החקלאות, בהחזר בלו על סולר לטרקטורים (כפי שמקובל בתעשייה ובתחבורה). לצערנו, נתקלנו בבעיה ביישום החזר זה לגבי מכונות חקלאיות ניידות (קטפות וקומביינים), גנרטורים, תנורי חימום לחממות ועוד שימושים שונים. אנו זקוקים לרוח גבית ממשרד החקלאות.

תקינה - בציוד חקלאי

במוצרי צריכה שונים קיימים צווי פיקוח על מכשירים שונים (מקררים, מכונות כביסה וכו'). בצווים אלו מגדירים מה מחוייבות היצרן והיבואן כלפי הלקוח. במיכון החקלאי – הדבר אינו קיים. פניותינו למשרד התמ"ת נענו בכך, שתחום זה נתון לטיפולו של משרד החקלאות. לפיכך, אנו מבקשים עזרה בנושא זה.

באיחוד האירופי קיימים תקנים לטרקטורים ולמכונות חקלאיות, בעיקר בתחום איכות הסביבה. יש צורך שמשרד החקלאות יהיה מיודע וקשור לנעשה בארצות העיקריות, יצרניות הציוד, כדי שיוכל לפקח על הנעשה בתחום.

הדרכה

ידועות לנו ההתלבטויות של משרד האוצר ומשרד החקלאות בנושא עתיד שה"מ. אנו תומכים בהחזקת ההדרכה על-ידי המדינה, כשירות ממלכתי, תוך ייעול נרחב.

לדעתנו, ענפי הפלחה והמיכון סובלים זה מספר שנים משחיקה בתחום ההדרכה. מצבת המדריכים הולכת ומצטמצמת. ענף המיכון נושא במידה רבה ביותר בנטל הקיצוץ. לדוגמא: בכל הארץ ישנו רק מדריך אחד למיכון חקלאי בגידולי השדה והירקות בשטח הפתוח.

מחקרים

בפועל, מגדלי גידולי הפלחה מממנים את כל המחקרים בכוחות עצמם, ומעורבות הממשלה בתחום זה שואפת לאפס. מפעם לפעם עולה צורך במחקר, בנושא אקוטי לענף, שעלותו גבוהה. בשנים האחרונות נתקלנו בבעיה לדוגמא מסוג זה: היקף החיטה עם אינדקס גלוטן נמוך הינו גדול. חיטה זו נפסלת כחיטת מאכל ומועברת למספוא. בשנה האחרונה הגיע היקף החיטה הזו ל15%-, והמחיר עבורה נמוך ב75- דולר לטונה לעומת חיטת המאכל. הואיל והבעיה מאד חמורה ומקיפה שטחים נרחבים, נערכנו למחקר יסודי בנושא, ואף קיבלנו, לפני שנתיים, תמיכה משמעותית מהאוצר לנושא זה. אך לצערנו, יש לחקור ולבדוק את הנושא ביתר העמקה. אנו זקוקים לעזרה נוספת. יתכן, במידה שהמחקר יראה זאת באופן ברור, שהבעיה נעוצה במזיקים (פשפש הקמה) הקיימים בשדות ונשארים מעונה לעונה. במידה שאכן כך יימצא, יהיה צורך לטפל במזיק באמצעות ריסוס מקיף בכל שדות החיטה בארץ, במתכונת הקיימת בענף ההדרים לגבי זבוב הים-התיכון, ולצורך זה נהיה זקוקים לעזרת הממשלה.

שותפויות גד"ש

במהלך העשור האחרון, עודד ארגון עובדי הפלחה, בתמיכת משרד החקלאות, איחוד של גד"שים בין משקים שונים, תוך יצירת מסגרות חקלאיות גדולות. הדבר מייעל מאד את העיבודים, מקטין את ההוצאות ותורם בצורה מוכחת לרווחיות. קיימות כיום מעל 30 שותפויות כאלה, המאחדות בין 2 ל-5 משקים.

לאחרונה נתקלנו בבעיה, שמשרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל אינם מחדשים חוזי חכירה  לקרקעות זמניות, למשקים עצמם, אלא מוכנים לחדש חוזי חכירה רק לגוף המשותף. הדבר גורם לכך שמשקים שוקלים לפרק את המסגרת המשותפת, הואיל ויש חשש, שאם בעתיד תפורק השותפות, הקרקע תחזור למינהל מקרקעי ישראל ולא לכל משק בשותפות. יש לדאוג לכך שהמשק הבודד יהיה החוכר ולא השותפות, וכך יש לו ביטחון למקרה של "גירושין".

תחזית מטאורולוגית

מגדלי השדה תלויים במזג-האוויר בחורף ובקיץ. בעבר היה מדור במשרד החקלאות, שבשיתוף עם השירות המטאורולוגי סיפק שירותי מידע מטאורולוגי מותאמים לחקלאות. עקב קיצוצים בכוח-אדם, צומצם מאד מדור זה, ואנו מרגישים בחסרונו. אנו מבקשים לדאוג ששירות זה יהיה יעיל ואפקטיבי כבעבר.

שמיטה תשס"ח

אחת לשבע שנים יש שנת שמיטה, ואי אפשר לברוח מזה. בשנת תשס"ח (2008) תחול השמיטה הבאה, וכפי הידוע לך, יש לנו בעיה קשה במכירת התבואה שלנו, ובמיוחד החיטה, כאשר אין טחנת קמח ישראלית המוכנה לקלוט חיטה שגדלה בשמיטה.

הפתרון, כפי שהיה בעבר, הנו: מכירת החיטה למכוני התערובת, למספוא, במחירי שוק שלעתים נמוכים ממחיר חיטת מאכל, תוך השלמת המחיר לחקלאי על-ידי המדינה. לצורך כך, יש להיערך מראש ולדאוג, כבר כיום, שבתקציב 2008 יוכנס סכום מתאים לצורך השלמת המחי. 

הפגישה עם שר החקלאות תתקיים בימים הקרובים.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד