ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
נושא לדיון - פברואר-מרץ 2007

עקב בעיות שונות, גליון זה מתאחר בחודשיים, ואנו תקווה שנוכל לצמצם את הפער ולהדביק את קצב לוח השנה, ולמרות הכל להוציא 12 גליונות השנה.

חיטה 2007 ואיכותה

ושוב אנו בפתח עונת קציר. פרטי ההסכם לקליטת החיטה ע"י חב' "תבואות" סוכמו, ובימים הקרובים אנו אמורים לחתום על ההסכם באופן פורמלי. טחנות הקמח מנסות לטחון אותנו, ובית המשפט דחה את מתן פסק הדין בעתירתם, למועד מאוחר יותר. משרד החקלאות אמור לקבוע מה ההשפעה של יבוא הגרעינים מאירופה, על מחירי הגרעינים שלנו. בסך הכל המחירים בבורסה גבוהים, ואנו מצפים למחירים טובים.

בעקבות הגשמים האחרונים, שירדו באמצע חודש מרץ, יש סיכוי שבשנה הנוכחית לא תוכרז בצורת, ובסך הכל, אנו מצפים לשנה טובה, הן ביבול והן במחיר.

ואם הכל הולך טוב, אז למה בכלל לכתוב בנושא זה? וכאן אני נאלץ לחזור למנטרה הקבועה שלי בשנים האחרונות: איכות ועוד פעם איכות.

זה עשרות שנים שאנו מגדלים חיטה מזנים שונים, מושבחים ולא מושבחים, מאושרים ולא מאושרים. אנו קוצרים את החיטים ומרגע זה גרעיני החיטה מאבדים את זהותם, והם נאספים בכרי אחד. לתכונות הספציפיות של כל זן אין משמעות ולמעשה, טחנות הקמח מקבלות מוצר לא הומוגני. ואכן, מומחה שטחנות הקמח הביאו מגרמניה, לבחינת החיטה הישראלית, קבע בחוות דעתו, ומבלי לבדוק לעומק את הגרעינים עצמם, שעצם ערבוב החיטה מזנים שונים (אין הכוונה לערבוב חיטה מזן אחד להשאת החלבון, שזו פעילות חיובית), הוא לא נכון וקשה להתייחס לחיטה הישראלית כאיכותית.

אנו יודעים בוודאות, שהחיטה שלנו מהזנים השונים, הינה איכותית ושווה באיכותה לחיטה אמריקאית, ואף עולה עליה. עלינו להתייחס לחיטה כמו לכל תוצרת חקלאית אחרת (פירות וירקות) שעם השנים מותגו לפי זנים, ובהתאם, איכותם עלתה.

מבט זה על הדברים, שנוי במחלוקת, הן אצל החקלאים, והן אצל סוחרי החיטה. נכון שפעולת ההפרדה מכבידה ומצריכה תאים שונים לכל זן, ולפעמים יש להפריד אף את הזן לפי פרמטר כזה או אחר, והלוגיסטיקה מסובכת, אבל מי שמסתכל על גידול החיטה לטווח ארוך ואף למצב שהרגולציה בענף, תקטן, חייב להסתגל למצב חדש. השארת המצב הקיים הינה טמינת הראש בחול.

אני מעריך שנושא זה עוד יידון בפורומים שונים, ובכך אני פותח פתח לדיון פומבי בנושא זה, ומעוניין לשמוע דעות נוספות.

והואיל ובאיכות חיטה אנו עוסקים, והגלוטן הינו אחד ממרכיבי האיכות החשובים של החיטה, ניתן לקשור נושא זה לחג הפסח:

..... למועד חודש האביב

חג הפסח חייב להיות דווקא באביב, הואיל וכך יש "לתקן", אחת לשנתיים או שלוש, את לוח השנה, ולהכניס חודש נוסף (אדר), וזאת על פי הפסוק:  אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב:  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם. (שמות ל"ד י"ח). 

ישנו אבסורד מסויים: שדווקא בחודש בו החיטה מבשילה וממלאת את גרעיניה למלוא הפוטנציאל, אנו אוכלים מצה. והוא למעשה המוצר הנחות של החיטה. חמץ קיים רק בדגן, בו יש רמה מינימלית של גלוטן. בצק שנאפה מדגן שאין בו גלוטן, אינו מחמיץ. ומובא בשם האדמו"ר מגור "השפת אמת" רעיון יפה:

כידוע, ההבדל שבין החמץ למצה נוגע לתפיחה. המצה היא שטוחה ורדודה, לעומת הלחם שעובר תהליך של תפיחה. יש בכך סמל למידת הגאווה והענווה. המצה היא סמל הפשטות וההתנהגות כמו שאתה באמת, ללא "פוזות" והצגות. לעומת זאת, החמץ מסמל התנשאות, "הרמת אף", גסות רוח וגאווה. הפער בין אכילת החמץ בכל השנה ואכילת מצה בפסח, נובע מהתגלות השכינה "עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם". כאשר אדם רואה את הקב"ה בנסיו הגלויים ובהתגלות שכינתו, הוא לא יכול לרומם את עצמו מעל למה שהוא באמת, שהרי עומדים בפניו הגדולה והכבוד עצמם. לכן, דווקא בחוויה של יציאת מצרים, האדם נשאר בסימן של "מצה" בפשטות וללא התנשאות.

                                          חג שמח וכשר,

                                               גרשון שליסל

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד