ארגון עובדי הפלחה
ניר ותלם 3
מחירון דיגיטלי
נושא לדיון – יוני 2007

בשעת כתיבת מאמר זה, אנו נמצאים בסוף קציר 2007, וסביר להניח שבעת פרסום המאמר, הקציר יהיה מאחורינו. וזה הזמן לערוך סיכום ראשון.

כ- 120,000 טון מכל אזורי הארץ, המחיר טוב, האיכות טובה, ולמרות זאת, אנו מאוכזבים. ויש לנו מספר סיבות לכך:

 

1.  בצורת בשטחים נרחבים בנגב

הנגב הדרומי והמזרחי הוכו בבצורת. גשמים מוקדמים ולאחר מכן עצירת גשמים ארוכה, גרמו להתייבשות בשדות שהציצו. חלק מהמגדלים שזרעו, וחלק זרעו מחדש. ובסך הכל, התוצאות היו גרועות: חיטה ירודה ומצומקת ויבול נמוך.

מי ששטחי הגידול שלו נמצאים מצפון לקו הבצורת הדרומי, זכאי לפיצויי בצורת, ואכן יקבל אותם. ומי שמחוץ לאזור הנגב הזכאי לפיצויי בצורת, לא יקבל את הפיצויים. אנו מנהלים מו"מ (או יותר נכון: שתדלנות) מול משרדי הממשלה, על מנת להשיג תמיכה ראויה לאותם שטחים.

קבוצה שנייה של נפגעים, הינם חקלאים פרטיים, המגדלים חיטה בהיקפים נרחבים, שאינם זכאים לפיצויי בצורת, בגלל סעיף מיושן בחוק הבצורת. אנחנו מנסים להשיג תמיכה גם לאותם חקלאים.

 

2. מחיר לא אמיתי

ציינתי למעלה, שמחיר החיטה היה טוב, ואכן מחיר של 230 $ לטון, הינו מחיר טוב. לצערנו, שער הדולר ברוב התקבולים היה נמוך, אבל גם עם תופעה זו הסכנו. תנודתיות בשער הדולר זה דבר שקורה, ובמסחר יש להשלים עמו (ניתן לעשות הגנות מט"ח).

כפי שידוע, מחיר החיטה נקבע ע"י משרד החקלאות, והוא אמור לשקף את המחיר האלטרנטיבי של יבוא חיטה מחו"ל באותה רמת איכות כמו החיטה הישראלית.

לצערנו, השנה, מחירי החיטה המיובאת מארה"ב ומאירופה, בתקופת הקציר, היו בין 270 $/טון ל- 300 $טון, שזה גבוה בעשרות דולרים מהמחיר שאנו קבלנו. הסיבות לכך הינן:

     -        הרגולטור, שהינו משרד החקלאות, החליט להפחית מהמחיר המושווה למחיר חיטת יבוא (מחיר הלינקג') בשני סעיפים: בסעיף ההובלה נקבע שהמחיר המקסימאלי של ההובלה יהיה 27 $ לטון, כאשר בפועל מחירי  ההובלה נעו בין 50-60 $ לטון. כמו כן, נקבע הפחתה אדמיניסטרטיבית של 10.7 $ לטון. וזאת, על מנת "להשוות" את המחיר של החיטה שלנו, למחיר החיטה האירופית. ה"נזק" שלנו בגין הפחתות אלו, הינו כ- 40 $ לטון.

    -      בנוסף לכך, במהלך העונה חלה התייקרות מתמדת של החיטה בבורסות העולם, וזה הוסיף למחיר החיטה בסוף העונה כ- 35 $ לטון, שאותם לא קיבלנו. לגבי תופעה זו אין לנו עצה, כי במסחר קיים הגורם של עיתוי, ולעיתים מרוויחים ולעיתים מפסידים.

 

3. חתימת הסכם

אנו, החקלאים, הננו אנשים סולידיים, מסודרים ואוהבים שההסכמים למכירת התוצרת שלנו יהיו מסוכמים לפני הקציר.

לצערנו, השנה, בגלל התעקשות של חב' "תבואות" על פרטים קטנים, שוליים, הם לא חתמו על ההסכם איתנו, כך שנכנסנו לעונה ללא הסכם חתום, אלא נהגנו כפי שנהגנו כל השנים. המגדלים ידעו שאין לנו הסכם חתום.

 

4. שיווק חיטה לא דרך ההתארגנות

לפני העונה, ובהמשך חודש מאי, הערכנו את היבול הצפוי בין 140-150 אלף טון. לקראת סוף חודש מאי, וביתר שאת בתחילת חודש יוני , חשנו שכמות מסויימת של חיטה "בורחת" ומשווקת ישירות לטחנות קמח וסוחרים, ולא דרכנו.  

החקלאים  "הריחו" את השוק, וביודעם שאין הסכם חתום, הם הרגישו חופשיים לשווק את החיטה לכל המרבה במחיר. כך שבסופו של דבר, שווקו דרכנו רק כ- 120,000 טון.

אנו, ארגון עובדי הפלחה, רואים חשיבות גדולה, לטווח הבינוני והארוך, לשווק ביד אחת, ולשמור על כוחנו מול הקונים הפוטנציאליים. על כולם לזכור, שאחרי כל שבת יש מוצאי שבת, ובשנה קשה, פיצול כוחות ימוטט את כולנו. מעבר לכותלנו עומדת לה שנת השמיטה, בה לא ניתן למכור חיטה למאכל לטחנות קמח ישראליות, ויש לחפש מוצא לחיטה שלנו באפיקים אחרים. רק הליכה ביחד יכולה להביא לתוצאות.

אנו נצטרך לעשות חושבים, ולקבל החלטות, איך להגיע לכך שכל המגדלים, המצהירים על כמות כלשהי, יספקו את החיטה לאחר מכן.

    עלינו לדאוג כל הזמן, שיתקיים בנו הפסוק  בתהלים- "הַזּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצרוּ"

 

 

                                                                    גרשון שליסל

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד