ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
ערך התרומה הנופית

ערך התרומה הנופית, הערכים שבין אדם ואדמתו והתרומה האקולוגית של החקלאות, מגיעים בישראל לסך כולל של 260 מיליון דולר בשנה;

הערך הממוצע לדונם עומד על 73 דולר,

כך עולה ממסמך עדיפות לאומית שערך מוסד נאמן בטכניון

 

 

ממחקר שנעשה במסגרת מסמכי עדיפות לאומית שהכין מוסד שמואל נאמן בטכניון עולה כי ערך התרומה הנופית, ערכים שבין אדם ואדמתו ואקולוגיה מגיע לסך כולל של 260 מיליון דולר  בשנה בישראל. כאשר הערך הממוצע לדונם עומד על 73 דולר.

 

החקלאות משמשת כיום כמחסום האחרון לשימור נוף הארץ. לחצי הפיתוח והאינטרסים הכלכליים חזקים ומאיימים לחסל את השטחים הפתוחים בישראל. החקלאות מייצרת מזון וסיבים, הנמכרים בשוק המקומי ובשווקי העולם. וכמובן, ניתן לייבא את רוב המוצרים החקלאיים מארצות אחרות. אולם, החקלאות מעמידה לרשות החברה בישראל מוצרים אחרים, מוצרים שאינם נסחרים. החקלאות משמרת נוף ירוק בארץ שחונה זו ומהווה גבול בפני בתה ומדבר. החקלאות, בעצם קיומה משפרת איכות הסביבה.

 

החוקרים: פרופ' יורם אבנימלך וד"ר אופירה אילון, ממוסד ש.נאמן;  ד"ר חיים צבן, חברת צנובר יועצים; גב' נעה פלר וגב' לירון אמדור, ביצעו את העבודה שכותרתה: "כיצד לשמור קיום החקלאות בישראל כגורם סביבתי חיוני", מציעים בעבודה מערכת ארגונית שתאפשר את מימוש הערכים הללו הלכה למעשה, כחלק מהכנסות החקלאי. לדבריהם יישום ממשי של ערכים אלו, מהכוח אל הפועל, יסייע בחיזוק הבסיס של החקלאות בישראל כבת קיימא, גם לדורות הבאים.

 

להלן עיקרי הדברים

·         החקלאות תופסת מקום קטן והולך כענף כלכלי במשק הישראלי. תנאי הסחר בחקלאות ישראל הינם קשים, בין השאר כתוצאה מעליה במחירי המים ותשומות אחרות. מספר המועסקים בחקלאות מצטמצם מידי שנה. במרכז הארץ, "הפיתוי הנדל"ני" של הסבת שטחים חקלאיים לבינוי ופיתוח הינו גבוה. תמונת העתיד של החקלאות בישראל נדרשת להתערבות וטיפול, בכדי שהחקלאות תוכל להישאר ענף כלכלי יצרני.

·         ערך הייצור הכולל של החקלאות בשנת 2001 היה 3.1 מיליארד דולר, ונוסף לכך ערך התעשיות במעלה ובמורד (מוצרי השקיה, דישון, אריזה ועוד).

·         לחקלאות מערכת שלמה של תרומות מעבר לתפקידה ביצירת מזון וסיבים:

-          תרומות נופיות – יצירת מעטפת איכותית לאזורים העירוניים, ולאתרים במרחב הכפרי.

-          תרומות חברתיות – בקיום ערכי מורשת, ערכים שבין אדם ואדמתו, ושמירה על קרקע לאומית ובטחון.

-           תרומות אקולוגיות – שדה מעובד מגביר חלחול מי גשמים לאקוויפר, שיפור איכות האוויר וקליטת CO2, קליטת פסולת וקולחין, ושמירה על מגוון מינים טבעיים ובתי גידול.

·         מאידך, לחקלאות השפעות שליליות על הסביבה: זיהום מים וקרקע כתוצאה מדישון עודף, ריסוס, השקיה בקולחין; הגברת סחף קרקע כתוצאה מעיבוד לקוי; יצירת פסולת- חומרי אריזה וגזם.

·         בארצות שונות בעולם המערבי נהוגה מערכת של תמיכות, הקשורות לתועלות הנובעות מתרומותיה החיצוניות של החקלאות, תוך צמצום השפעותיה השליליות. מדינות רבות בעולם מתמודדות עם נושאים של זחילה אורבנית, נטישת השדה החקלאי לטובת פרנסות אלטרנטיביות, והתדרדרות הנוף החקלאי. באירופה ובארצות הברית פועלות עמותות וקרנות רבות, לצד גופים ממשלתיים, ברכישת קרקע לשם שימורה כקרקע חקלאית, בעידוד התיירות החקלאית, והעיבוד החקלאי המסורתי, המשמר ערכי נוף, סביבה וחברה.

·         לצורך אימוץ אסטרטגיה של עידוד החקלאות בישראל, נאמד  הערך הכספי של התרומות החיצוניות של החקלאות.

·         בין התרומות החיצוניות של החקלאות קיימות תרומות שלהן ערך מדיד – למשל, קליטה של מים לאקוויפר, קליטת חומרי פסולת (בהשוואה לעלויות אלטרנטיביות של הטמנתם באתרי פסולת מוסדרים), קליטת CO2 (לו קיים שוק מתוקף אמנת קיוטו) – ותרומות שאין להן ערך מדיד  -ערכים נופיים, ערכי מורשת, שימור מגוון מינים ובתי גידול.

·         במסגרת העבודה נאמדו התרומות הנופיות והתרבותיות של החקלאות בשיטות עקיפות: שיטת עלויות הנסיעה יע, כלומר,  מהם הסכומים אותם מוכנים התושבים להשקיע במונחים של זמן ועלויות על מנת לבקר באתר טבע, שיטת התמחור ההדוניסטי  כלומר, כיצד מושפע לטובה ערך הדיור כתוצאה מקרבה לשטח פתוח, ושיטת הנכונות לשלם, כלומר, כמה מוכנים התושבים לשלם מכיסם על מנת לשמר ערך טבע מורשת או נוף.

·         בגידולים שונים התרומה החיצונית הינה שונה. לדוגמא: תרומתם הנופית של מטעים גדולה יותר משל גידולי שדה, בהיותם רב שנתיים.

·         סך הכימות של התרומות והעלויות החיצוניות של החקלאות, מוצג בטבלה הבאה (הערכים ב-$/דונם/שנה):

 

סה"כ תרומה חיצונית של סוג הגידול בישראל

תרומה  חיצונית נקייה לדונם

עלויות חיצוניות לדונם

תרומות חיצוניות לדונם

שטח (אלפי דונם)

סוג הגידול

 

 

 

 

 

מטעים

42,086,700

138.9

19.8

158.7

303.0

ירוקי עד בהשקיה

23,184,000

67.2

20.7

87.9

345.0

נשירים

13,012,050

66.9

4.1

71.0

194.5

זיתים

 

 

 

 

 

גידולי שדה

845,910

24.1

19.2

43.3

35.1

גידולים בשטח סגור (חממות)

24,462,500

47.5

21.3

68.8

515.0

ירקות בשטח פתוח

74,031,200

116.0

16.5

132.5

638.2

גידולי שדה בהשקיה

77,065,520

53.2

4.2

57.4

1,448.6

גידולי שדה בבעל

3,137,220

60.1

20.7

80.8

52.2

פרחים וצמחי נוי

-

69.3

2.2

71.5

-

יער משקי

 

 

 

 

 

בעלי חיים

-

54.2

1.7

55.9

-

שטחי מרעה טבעי

-

12.0

-

12.0

-

משקי בעלי חיים

1,932,800

60.4

9.6

70.0

32.0

בריכות דגים

259,757,900

 

 

 

3,563.6

סה"כ ארצי

 

72.8

12.2

85

 

ממוצע על כל סוגי הגידולים

 

·         סך הערכים החיצוניים של חקלאות ישראל מסתכם ב-260 מליון $ בשנה. ערך חיצוני ממוצע לדונם הינו 73$ בשנה.  הערך החיצוני של החקלאות מהווה כ-8.4% מערך הייצור הכולל שלה (כ-3.1 מיליארד $ בשנת 2001), וכ-15% מערך הייצור של הענפים הצמחיים (כ-1.8 מיליארד $ ב-2001).

·        סוגי הגידולים שלהם התרומות החיצוניות הגבוהות ביותר הם מטעים ירוקי עד בהשקיה, וגידולי שדה בהשקיה (עיקר התרומה נובעת מיכולתם לקלוט קולחין בדרגת טיהור נמוכה).

·        סך העלויות החיצוניות של חקלאות ישראל הינה כ-44 מליון $ בשנה. העלות החיצונית של דונם שטח חקלאי הינה בממוצע כ-12.2$ לשנה.

·        סוגי הגידולים שלהם עלות חיצונית גבוהה הם ירקות בשטח פתוח, פרחים וצמחי נוי ומטעי נשירים.

·        בכל אחד מאזורי הארץ קיימת חשיבות שונה לחקלאות. במרכז הארץ – החקלאות מהווה את עיקר השטח הפתוח שנותר, ומספקת שירותי נופש, פנאי ונוף לאוכלוסייה הרבה המתגוררת באזור זה. בערבה, לחקלאות מקום חשוב כמקור הפרנסה העיקרי של התושבים.

·        החשיבות היחסית השונה של החקלאות בכל אחד מאזורי הארץ תתווה את יצירתה של מערכת עידוד דיפרנציאלית על פני האזורים השונים.

·        בהתבסס על סקירת ספרות, מציגה העבודה שורה של כלים ארגוניים, שיביאו ליישום התשלום לחקלאי הלכה למעשה. כלים אלו, על פי סדר ישימותם: 

·   תיירות חקלאית – תיירות מזון, קטיף עצמי, סיורים ולימוד בשטחים החקלאיים – כהכנסה תומכת לחקלאי.

·   תמרוץ כספי על פי הנוהג הקיים כיום בנוגע לעידוד גידול חיטה באזורי הפריפריה.

·   תמרוץ כספי לעידוד עיבוד קרקע חקלאית – כלי תקציבי לעידוד העיבוד החקלאי.

·   הקלות מיסוי, לפעולות המעשירות ערכי נוף בשטחים החקלאיים, תוך הוספה של מטרות אלו לרשימת המטרות הציבוריות המוכרות על ידי שר האוצר בפקודת מס ההכנסה.

·   הכללת נושא שימור הנוף החקלאי במסגרת הרפורמה במשק המים, והענקת תמיכה מוגדלת לעיבוד קרקע במתכונת משמרת נוף וסביבה.

·  שמירה על שטחים חקלאיים במסגרת פעילות רשויות ציבוריות, כגון רשות הטבע והגנים, הקרן הקימת לישראל, או קרנות פרטיות.

·         העבודה מציעה דרך ארגונית פשוטה בעזרתה יוכל החקלאי להגיש בקשה להיכלל בתכנית לעידוד החקלאות. דרך ארגונית זו מנוסחת כטופס בו מתבקש החקלאי לפרט את התרומות החיצוניות של משקו במצב הנוכחי, ולהציע תכנית ממשק שתשמור ותעצים ערכים אלו. העבודה מציעה מדרג ניקוד שיאפשר להעריך את בקשות החקלאים באופן אחיד ושקוף, ולקבוע את גובה התמיכה שיוענק לכל פעילות.

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד